טלפון:
03-6919101
משרד עורכי דין ונוטריון

כאשר מבקשים להקים עסק מסחרי למטרת רווח, קיימות 3 אפשרויות עיקריות:  פעילות כאדם פרטי-עוסק מורשה, פעילות בשותפות, פעילות באמצעות הקמת חברה בערבון מוגבל. במאמר זה, נסקור את היתרונות והחסרונות של פעילות עסקית למטרת רווח לכל אחת מהאפשרויות הללו. 

 1.אדם פרטי – עוסק מורשה

אדם פרטי יכול להקים עסק מסחרי ובלבד שנרשם במס ערך מוסך כעוסק מורשה, שכן אין אפשרות לקבל תשלומים על בסיס עסקי,        מבלי להרשם כעוסק מורשה

עוסק מוגדר בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף התשל"ה 1975 כדלקמן: "עוסק הוא מי שמוכר נכס או נותן שרות במהלך עיסוקו ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי וכן מי שעושה עסקת אקראי".

2 מהי שותפות?

    שותפות מוגדרת בפקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה 1975 כדלקמן: "חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות".

   קשרי שותפות  מוגדרים בפקודת השותפויות כ:"הקשרים בין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים ,למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר".

3.מהי חברה?

חברה מוגדרת לפי סעיף 4 לחוק החברות תשמ"ט 1999 כדלקמן: "חברה הינה  אישיות משפטית כשרה לכל זכות חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד". לפי חוק החברות, גם אדם אחד, יכול להקים חברה ולהיות בעל מניות יחיד בה.

בטבלה להלן, ריכזנו עבורכם את ההבדלים  העיקריים בין 3 האפשרויות  הללו. נבקש להדגיש כי מדובר בעיקרי עיקרים של ההבדלים וכי המבקש להקים לעצמו עסק, חייב לפנות ליעוץ משפטי וחשבונאי, קודם להקמת העסק:

 

עסק של אדם יחיד

שותפות

חברה

  יסוד והקמה

פתיחת תיק במע"מ מס הכנסה וביטוח לאומי

 

 

 

 

1. עריכת הסכם שותפות בין         השותפים.

2. שותפות שהוקמה למטרת        קיום עסק, חייבת ברישום        אצל רשם השותפויות.

3. פתיחת תיק של השותפות,       במע"מ, מס הכנסה וביטוח       לאומי.  

 

1.   עריכת הסכם מייסדים בין השותפים.

2.   רישום אצל רשם החברות

3.    התאמת התקנות להסכם המייסדים

4.   פתיחת תיק של החברה במע"מ, מס                 הכנסה ובטוח לאומי.  

יישות  משפטית

אין הפרדה בין העסק לבעליו

גוף משפטי היכול לרכוש נכסים, לתבוע ולהיתבע.

אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה לכל דבר וענין. ממשיכה להתקיים גם לאחר מות בעלי מניותיה.

אחריות בעלים

אחריות בלתי מוגבלת.

בעל העסק אחראי לסילוק חובותיו וניתן להיפרע מרכושו האישי.

האחריות בין השותפים הינה בהתאם למוסכם  בהסכם השותפות.

 

 

אין אחריות לבעלים. הבעלים יכולים להסכים ביניהם בהסכם המייסדים ו/או בתקנון החברה על התחייבויות שונות שתינתנה לטובת החברה, כמו ערבויות.  כמו כן, יכולים הבעלים לקבל על עצמם התחייבויות לטובת החברה באסיפת בעלי המניות.

מספר החברים וגילם

אין הגבלה.

צריך להיות בגיר.

לא פחות מ-2 ולא יותר מ-20 (למעט רו"ח ועו"ד, שאפשר עד 50).

צריך להיות בגיר

יכול להיות גם בעל מניות אחד.

חברה פרטית מוגבלת ל-50 חברים.

צריך להיות בגיר

רכוש

אין הפרדה פורמלית בין רכוש העסק לרכוש הבעלים

 

יש הפרדה בין "נכסי השותפות, נכסים השייכים להון השותפות או שנרכשו מכספה) לבין נכסי השותפות

 

נכסי החברה שייכים לחברה ולא לבעלי מניותיה.

אין אפשרות חוקית לערב בין הנכסים הפרטיים לבין נכסי החברה.

רווחים

אין הגבלה.

 

חלוקה בין השותפים לפי חלקם היחסי בשותפות

הרווח שייך לחברה.

החלטה על חלוקת רווחי חברה לבעלי המניות נקרא "חלוקת דיבידנדים" ונעשית אך ורק בתנאים הקבועים בחוק.

ניהול

הבעלים הוא בדרך כלל גם המנהל.

בהתאם למוסכם בין השותפים.

נעשה על ידי הדירקטוריון והמנכ"ל ולא על ידי בעלי המניות. בעלי המניות בוחרים את הדירקטורים בהתאם לקבוע בתקנון ובהסכם המייסדים.

הוצאות הקמה ותפעול

 אין.

יש לשלם אגרות רישום השותפות אצל רשם השותפויות .

יש עלויות נלוות כגון שכ"ט עו"ד ורו"ח אגרת רישום וכן תשלום עבור אגרה שנתית

יש לשלם אגרת רישום חברה ושכ"ט לעו"ד ורו"ח

יש לשלם אגרה שנתית לרשם החברות

על פי דרישות חוק החברות יש להחזיק רו"ח קבוע

מימוש השקעה

בכל עת וללא הגבלה

1. בעת פרוק

2. בעת פרישת אחד                   השותפים

3. בהסכמה של כל                     השותפים

מכירה לבעל מניות אחר או לצד ג'.

פרוק העסק

אין הליכים פורמליים, למעט אם האדם נקלע לפשיטת רגל.

עם סיום העסק יש לסגור תיקים במס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי

 יש 2 אפשרויות:

1.פרוק בהסכמה של   השותפים. יש לדווח לרשם       השותפויות

2.מקרה של סכסוך, יש לפנות      לבית המשפט

יש מספר אפשרויות:

1. פרוק מרצון – בהסכמה.

2. פרוק מרצון – כאשר אין מספיק כסף                 לשלם חובות – פרוק בפיקוח בית המשפט

3. פרוק על ידי בית משפט במקרה של                 סכסוכים. או במקרה של חדלות פרעון               ותביעות נושים.

האם יש יתרון לאחת הצורות? לניהול חברה יתרון אחד מהותי על פני השאר. החברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. משמעות הדבר היא שהחברה אחראית לפעולותיה ולא בעלי מניותיה ובאופן עקרוני, לא ניתן לתבוע את בעלי המניות עבור התחייבויותיה של החברה.

האם הפעלת עסק באמצעות  חברה מסירה אחריות אישית מבעלי המניות? לא לחלוטין. אמנם ברמה העקרונית, בשל עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, לא ניתן לתבוע ישירות את בעלי המניות בחברה עבור מעשים או מחדלים של החברה  ואולם, במקרים המפורטים בסעיף 6 לחוק החברות, מאפשר המחוקק "הרמת מסך" והגשת תביעות אישיות נגד בעלי המניות.

יחד עם זאת, כדי לא לפגוע בהליכי המסחר התקינים, בית המשפט אינו נוהג בדרך כלל להרים מסך בין החברה לבעלי מניותיה וצריך שהתנהגות בעל המניות תהא ברורה לצורך מרמה כדי שבית המשפט יעשה כן. (על כך, במאמר נפרד).

יש להוסיף, כי כאשר חברה פרטית, מבקשת לפתוח חשבון בנק ולקבל אשראי, הבנק ידרוש ממנה  להביא ערבים לחשבון החברה. כאשר מדובר בחברה פרטית, הערבים, בדרך כלל, הינם בעלי המניות, לכן גם בנקודה זו, בעלי המניות לוקחים על עצמם התחייבויות אישיות עבור החברה.

סיכומו של דבר, קיימות 3 אפשרויות לניהול עסק למטרת רווח: פעילות כאדם בודד, באמצעות רישום כעוסק מורשה, רישום שותפות או הקמת חברה בע"מ. לכל אפשרות היתרונות והחסרונות שלה, הרלוונטים לסוג העסק שמבקשים להקים ולהיקפו הכלכלי. אפשר גם לנייד בין אפשרות לאפשרות ואולם אין לעשות כן באופן תדיר, אלא רק כאשר משתנות הנסיבות לפיהן בחרנו להקים את ומתעורר צורך (בד"כ בשל גידול בהכנסות) לשנות את מבנה העסק ולהתאימו למציאות החדשה.

***************************************

 האמור לעיל אינו יעוץ משפטי ואינו במקום יעוץ משפטי אלא  הינו בבחינת מידע כללי בלבד. לקבלת יעוץ משפטי מדויק על בסיס העובדות הרלוונטיות למקרה כזה או אחר, יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי פרטני.  כל המסתמך על האמור לעיל מבלי לקבל יעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד.