טלפון:
03-6919101
משרד עורכי דין ונוטריון

דיני ירושה – צוואות, ירושות, עזבונות ונאמנויות פרטיות

ההון המשפחתי הוא סך הנכסים שנאגרים במסגרת המשפחה במשך תקופת חיים של בני זוג. רוב האנשים אינם נותנים דעתך להון המשפחתי ולדרך העברתו לדורות הבאים. רק חלק קטן דואג לתכנן גם את העברת הנכסים לדורות הבאים במשפחה.

תכנון נכון של העברת ההון המשפחתי לדורות הבאים יחסוך עגמות נפש, יגרום להעברה “חלקה” של הרכוש המשפחתי לדור הבא, ויקטין במאוד את הסיכויים לסכסוכים משפחתיים. בנוסף תכנון נכון חוקי ולגיטימי יכול לגרום לחסכון כספי נכבד בעלויות מס.

במשפט הישראלי, דרך העברת הרכוש לדורות הבאים, קבוע בחוק הירושה.
כאשר האדם אינו מתכנן מראש את העברת רכושו לאחר מותו, הרכוש יעבור בהתאם להוראות חוק הירושה באמצעות הוצאת צו ירושה.

תכנון מראש של העברת הרכוש לאחר המוות דורש כבר התארגנות אחרת. התארגנות כזו יכולה לבוא לידי ביטוי בעריכת צוואה או באמצעות יצירת נאמנות פרטית המהווה הסדר שתוקפו יכול לחול גם לאחר מותו של יוצר הנאמנות ואשר מהווה הסדר לגיטימי שיש לבצעו בתנאים מסויימים הקבועים בפקודת מס הכנסה, להעברה מסודרת של הרכוש לדורות הבאים.

חוק הירושה בסעיף 2 קובע כי הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

עלפי סעיף 10 לחוק הירושה היורשים על פי דין הינם מי שהיה במות המוריש בן זוגו וכן קרוביו. כקרוביו מוגדרים -ילדי המורשי וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם הורי הוריו וצאצאיהם.

חלוקת הרכוש ושיעורה הם גורמים ישירים של מצבו המשפחתי של המוריש – היינו, האם היה נשוי או שהיתה לו בת זוג ידועה בציבור, האם היו לו ילדים, באם לא היו לו ילדים, האם היו לו הורים שעודם בחיים או אחים ואחיות וכיו”ב שאלות שיש ליתן עליהן תשובה. אם המוריש היה ערירי, יורשת המדינה את רכושו.

ירושה על פי דין עלולה ליצור בעיות קשות שהמוריש לא נתן דעתו עליהן בהיותו בחיים. בעיות מסוג זה יכולות להיות ירושה משותפת של בן הזוג יחד עם ילדיו ובהעדר ילדים יחד עם הוריו או עם אחיו של המוריש. ויתכנו מצבים בהם חלק מהיורשים יבקשו להוציא את בן הזוג מדירת המגורים בה חי עם המוריש.

על מנת לפתור בעיות העולות מהירושה על פי דין יכול המוריש לקבוע למי יוריש את רכושו. הדרך הפשוטה ביותר לכך הינה עריכת צוואה.

בצוואה יכול המצווה, בין היתר, להוריש את רכושו לבן הזוג ולקבוע שלאחר פטירת בן הזוג, יעבור הרכוש לילדיו. (יורש אחר יורש) המצווה יכול לקבוע כי אם אדם מסוים לו הוריש נכסים לא יהיה בחיים בשעת מותו של המצווה, יעבור אותו רכוש למישהו אחר (יורש במקום יורש) המצווה יכול לקבוע כי נכסים מסויימים יעברו לבן הזוג וכי נכסים מסויימים אחרים יעברו לילדיו בצורה כזו שלא תחייב מכירת הנכסים לצורך חלוקת הכספים בין הזוכים על פי הצוואה. מכירת נכסים וחלוקתם שלא על פי המותר על פי חוק מס שבח עלולה להיות מחוייבת במסי מקרקעין שניתן בחלוקה אחרת לגיטימית וחוקית למנוע.

חשוב להדגיש, כי ישנם נכסים שאינם כלולים בעזבון (בין אם על פי ירושה ובין אם על פי צוואה) . על פי סעיף 47 לחוק הירושה – סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי פעולה דומה , אינה כלולים בנכסי העזבון.

פרושו של דבר הוא שכספים המגיעים על פי ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, קופות גמל קרנות השתלמות וכיו”ב ימסרו למי שהוגדר באותם ביטוחים או קופות כמוטב של המצווה או המוריש לפי העניין. קיימים לעיתים מקרים בהם מי שהוגדר כמוטב היה בן הזוג של המוריש או המצווה כאשר פתח את הקופה וחתם על הטפסים ולימים, התגרש המוריש או המצווה אך שכח לשנות את שמות המוטבים. במקרה כזה, על אף שהיורשים על פי דין או על פי צוואה הינם אחרים – את הכספים שהצטברו בקופה יקבל מי שרשום כמוטב בה.

אפשרות אחרת להעברת נכסים לדורות הבאים הינה באמצעות יצירת נאמנות. באמצעות הקמתה של נאמנות יכול יוצר הנאמנות לדאוג לא רק לילדיו אלא גם לנכדיו ואף לנכדי נכדיו.( דבר שאינו אפשרי על פי חוק הירושה). בדרך זו יכול היוצר להגן על הרכוש מפני בני משפחה עם בעיות או מפני בני משפחה שאינם מסוגלים לנהל הון רב או להבטיח את השליטה ברכוש המשפחתי בעיקר כאשר מדובר בעסקים מסועפים. בנוסף מאפשרת הנאמנות התמודדות עם דיני ירושה במקום בו דיני הירושה מקציבים מנה קבועה ליורשים ואין אפשרות לשנות זאת על פי צוואה לעיתים משתמשים בהקמת נאמנות על מנת לעקוף את דיני הירושה ולא להוריש ליורש לא רצוי חלקים שהחוק מצווה להוריש לו. (למשל במדינות הקונטיננט באירופה).

חוק הנאמנות משנת 1979 לא נתן מענה מלא לצרכים המשפטיים השונים של ישראלים שביקשו להפעיל נאמנות ולפיכך נעשה שימוש בנאמנויות שהוקמו לפי דיני מדינות בחו”ל. ב-1 לינואר 2006 נכנס לתוקפו החוק למיסוי נאמנויות בישראל. החוק עיגן בתוכו שני חידושים: האחד, מיסוי נאמנויות בישראל, והשני, מתן אפשרות להקים ולנהל בישראל נאמנות מבלי שעצם הנאמנות ישפיע על תוצאות המס של הנאמנות.