טלפון:
03-6919101
משרד עורכי דין ונוטריון

למשרדנו מגיעים לעיתים לקוחות, המעוניינים להקים עסק בשותפות עם אחרים. פעמים רבות הם אינם ערים בכלל למשמעות של ניהול עסק בשותפות עם אחרים. לעיתים גם מדובר בשותפים שאין ביניהם קשר חברי קודם או קשר קודם בכלל. לפעמים, הצדדים, או יותר גרוע, אחד מהם, כבר השקיע כספים והם התחילו לעבוד, מבלי שהכינו תשתית משפטית או כספית מתאימה.

פעמים רבות, ההחלטה להקים עסק משותף, מתקבלת, מבלי שבוצעה בדיקה כלשהי, שלא לדבר על הכנה מוקדמpeople-827903-3ת של תוכנית עסקית. פעמים רבות, אין גם לשותפים הפוטנציאלים, שום הבנה פיננסית או ניהולית קודמת. כמובן שבמקרים כאלו, לא נבדקים מראש וקודם להתחלת הפעילות העסקית כל הנושאים המהותיים להקמה וניהול של עסק.

לעיתים, דיון עניני בנושאים הרלוונטים להקמת ותפעול עסק משותף, קודם להתחלת הפעילות המשותפת, יביא את הצדדים למסקנה, כי לא יצליחו לנהל במשותף עסק וכי עדיף להם, לא להקים עסק משותף ושכל אחד יפנה לדרכו. זו אינה תוצאה רעה. להיפך, אם שותפים פוטנציאליים, אינם מצליחים להגיע להסכמות, בנושאים מהותיים, הקשורים להקמה וניהול העסק, קודם להקמתו, אולי טוב יעשו, אם לא יקימו עסק משותף, כבר מלכתחילה. כך, יחסכו מעצמם, גם עלויות כספיות וגם עוגמת נפש.

לעומת זאת, לשותפים המצליחים להגיע לסיכום חיובי, של הנושאים המהותיים, לאחר שניהלו משא ומתן ודנו בכל הנקודות הרלוונטיות והחשובות, שיש לכלול בהסכם מייסדים ולאחר ש”הציפו” בעיות, שעלולות להתעורר, במסגרת ניהול עסק משותף וסיכמו דרכי פעולה ביחס לבעיות אלו, יש סיכוי טוב שהשותפות ביניהם תצליח.

בין הנושאים העיקריים, שיש לדון בהם, במסגרת משא ומתן, לחתימה על הסכם מייסדים להקמת עסק משותף מנויים הבאים:

ההון הכספי, השקעות, מענקים והלוואות

לנושא הכספי חשיבות מכרעת. על השותפים לקבוע את הבסיס לביצוע ההשקעות הכספיות בעסק המשותף. האם השותפים יביאו “כסף מהבית” – הון עצמי או האם החברה תהיה מבוססת על הלוואות מבנקים או ממקורות אחרים. כמו כן, יש לקבוע, כיצד יושקע ההון בחברה, האם בהון מניות או בהלוואות בעלים (לא נכנס לנושא, במסגרת מאמר זה) וכן, כיצד, מתי ובאלו תנאים יוחזר הכסף לשותפים. יש לקבוע גם, כמה אחוזים בחברה יקבל כל שותף, בהתאם להשקעתו בחברה. יש לקבוע מתי יחלקו דיבידנדים ומה יהיה שעור הרווח שיושקע בחברה, כהון חוזר. כמו כן יש לקבוע כיצד יוכנס הון נוסף לחברה, במקרה שלחברה יהיה צורך בהזרמת הון נוספת ומה הדין, כאשר אחד מהשותפים לא רוצה או לא יכול להזרים כסף נוסף. האם ידולל חלקו ואם כן, יש לקבוע את המנגנון, על פיו יבוצע הדילול.

העסקת המייסדים בחברה

יש לקבוע, האם השותפים יעבדו בחברה ואם כן, האם יקבלו שכר ו/או הטבות עבור עבודתם או שבשלבים הראשונים, הם יעבדו ללא תמורה. יש לקבוע מי יהיה מנכ”ל החברה ומה תהינה סמכויותיו. יש לקבוע את תפקידי המפתח הנוספים בחברה (מנהל הכספים, מנהל השיווק וכיו”ב) ואיזה תפקיד יינתן לכל שותף, אם ירצה לעבוד בחברה.

לסוגיית יחסי עובד מעביד, יש משמעויות נוספות, שכאן לא המקום להרחיב עליהן. די אם נאמר, שבעל מניות יכול גם להיות עובד החברה וככזה הוא זכאי לקבל שכר ותנאים סוציאליים.

סוגיות שונות בניהול החברה

יש לקבוע את דרך ניהול החברה על ידי השותפים ואת מנגנון קבלת החלטות בחברה- אלו החלטות יקבלו השותפים פה אחד והאם יש החלטות אשר המנכ”ל יכול לקבל בעצמו. במיוחד חשוב לקבוע את זכויות החתימה בחברה, בחשבון הבנק, בהתקשרויות, בשכירת ובפיטורי עובדים וכיו”ב.

יש לקבוע, האם הצדדים רוצים להכניס שותפים או משקיעים נוספים בעתיד ואם כן, אזי באלו תנאים יוכנסו.

יש לקבוע האם החברה תעסיק עובדים שכירים, מי יהיה רשאי להחליט על שכירת ופיטורי עובדים, מה יהיה שכרם ומי יהיה אחראי עליהם.

מכירת מניות לצד שלישי

יש לקבוע הוראות ברורות לגבי “זכות סירוב ראשונה” ׁ(“Right of first refusal”) . שפרושה, שכל שותף, המבקש למכור את חלקו (או את מניותיו, אם תוקם חברה) מחויב, להציעו, במחיר בו הוא מבקש למכור את חלקו, קודם כל, לשותפים הקיימים. רק אם השותפים הקיימים, אינם רוצים לרכוש את חלקו במחיר המבוקש, תוך תקופת זמן שנקבעה בהסכם, הוא רשאי למכור אותו, באותו המחיר, לצד שלישי. לעיתים נהוג גם להכניס סעיף של “זכות הצטרפות” (“Tag Along”), שמשמעותו היא, שאם בעל מניות, מבקש למכור את מניותיו לצד שלישי, כל בעלי המניות האחרים רשאים גם הם לבקש להצטרף למכירה לאותו צד שלישי, בהתאם לחלקם היחסי במניות החברה, כך שיחסh הכוחות בין בעלי המניות הקיימים, נשמרים.

במקרה כזה, יש חשיבות גם לקבוע, כיצד יחושב ערך המניות, שכן אם מדובר בחברה פרטית, קביעת הערך הינה בעייתית ויש לקבוע זאת באמצעות מנגנון, שנקבע מראש בהסכם המייסדים. (למשל, קביעת מומחה מוסכם שיעריך את החברה)

פטירת שותף

יש לקבוע הוראות ברורות, הן בהסכם המייסדים והן בתקנון החברה, מה יעשה במניות של שותף שהלך לעולמו. האם תינתן לשותפים הנותרים “זכות סירוב ראשונה” ו”זכות הצטרפות” למניות השותף שנפטר, או שניתן יהיה להוריש את המניות ליורשי השותף, שהלך לעולמו. אם לא נקבעות הוראות אחרות, המניות עוברות ליורשי השותף שהלך לעולמו, על פי חוק הירושה. במקרה כזה ואם יש בין היורשים סכסוכים, עלולה פעילות החברה להיפגע. לכן, חשוב ביותר, להתייחס לנושא זה בהסכם המייסדים. כמובן הסעיף המועדף לדעתי, הוא, שבמקרה של פטירת אחד השותפים, תינתן לשותפים הקיימים “זכות סירוב ראשונה” ו”זכות הצטרפות”, לרכוש את מניות הנפטר, על פי ערך שיקבע על ידי מעריך מוסכם מראש, כפי שפורט לעיל.

סיום ההתקשרות

סיום ההתקשרות, הוא אחד הנושאים החשובים, שיש להתייחס אליהם, בהסכם המייסדים. בתחילת ההתקשרות, כאשר הצדדים נמצאים ביחסים טובים, הם נוטים להתעלם מאפשרות של סכסוכים עתידיים. לדעתי, חשוב מאוד, לקבוע, כבר בהסכם המייסדים, את המנגנון לסיום ההתקשרות בין הצדדים, במקרה של סכסוכים או במקרים של “מבוי סתום” (Dead Lock), למשל בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה. מבוי סתום, עלול לשתק את פעילות החברה ולגרום לנזקים נוספים, גם ללקוחות וגם להתחייבויות שנלקחו מול צדדי ג’ שונים. במקרה של סכסוכים יש לקבוע מנגנונים שיאפשרו את המשך או סיום פעילות החברה. ניתן לקבוע מנגנון “BMBY” (“קנה אותי או שאני אקנה אותך”) שפרושו הוא, שהשותפים עושים התמחרות כספית בינם לבין עצמם ומי שהציע את המחיר הגבוה ביותר, רוכש את מניות השותפים האחרים, במחיר שהציע. ניתן גם לקבוע, גורם שלישי, שיהיה אחראי לביצוע ההתמחרות, המכירה והעברת הכספים והמניות בין השותפים. במקרה שלא ניתן לגשר על הפערים או במקרה שלחברה אין יותר מזומנים להמשך פעילותה, ניתן לקבוע, בהסכם המייסדים, כי במקרים כאלו, הגיעה החברה לסוף דרכה ויש לסיים את פעילותה העסקית ולפרקה בדרכים המשפטיות, הקבועות על פי הדין. אם יש בחברה מספיק כסף לכסות על התחייבויותיה, ניתן לפרקה מרצון ואם אין לה, יש לפנות לבית המשפט, בבקשת פרוק ולבקש מינוי מפרק.

בית משפט או בוררות

על הצדדים לקבוע בהסכם ההתקשרות, אם הם רוצים שהסכסוך יתברר בבית המשפט או שבורר או מגשר ידון בסכסוך ביניהם.

כתיבת ו/או עדכון תקנון החברה בהתאם להסכם המייסדים

חשוב לקבוע בהסכם, כי במקרה שתוקם חברה, יחולו כל העקרונות שנקבעו בין הצדדים בהסכם המייסדים גם על החברה, ובהמשך לכך, יש להטמיע את ההחלטות שהתקבלו בהסכם המייסדים ויש להם השפעה על ענייני החברה, בתקנון החברה.

סוף מעשה, במחשבה תחילה”

וכמו תמיד, יש לזכור, ש”סוף מעשה, במחשבה תחילה”. עשיית הסכם מייסדים טוב ומושקע מחשבה, תחסוך הרבה מאוד עוגמת נפש וכסף שישולם בגין ניהול הליכים משפטיים עתידים בבתי משפט, כדי לפתור סוגיות הקשורות ליחסים בין השותפים או בין בעלי המניות ואשר ניתן היה לסכמן מראש, במסגרת אותו הסכם

בהצלחה.

*הסתייגות וויתור : האמור במאמר זה לעיל, אינו יעוץ משפטי ואינו במקום יעוץ משפטי, אלא הינו בבחינת מידע כללי בלבד. לקבלת יעוץ משפטי מדויק על בסיס העובדות הרלוונטיות למקרה כזה או אחר, יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי פרטני. כל המסתמך על האמור לעיל מבלי לקבל יעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד.