31 יולי 2018
לפני:
כב' השופטת שרון אלקיים
התובעת:XXXXXX
 
ע"י ב"כ: עו"ד רות רפאלי

–
הנתבעות:

1.XXXXX

2.YYYY

3.ZZZZ

ע"י ב"כ: עו"ד איריס בודנהיימר

החלטה

1. לפני שלוש בקשות מטעם הנתבעות. האחת- בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן צווים. לצדדים שלישיים. השנייה- בקשה לסילוק התביעה נגד הנתבעת 3 והשלישית- בקשה לסילוק על הסף התביעה לתקופה בה הייתה התובעת בעלת מניות ודירקטורית בנתבעת 2. על כל אחת מבקשות אלו הוגשו תגובות ותשובות מטעם הצדדים.
בנוסף הגישה התובעת בקשה לגילוי מסמכים.
נוכח הקשר האינהרנטי ביניהן, החלטתי לדון בהן במאוחד, כפי שיבואר להלן.

2. רקע כללי הדרוש לצורך הכרעה בבקשות
א. התובעת עבדה בסטודיו הממוקם XXX  ומצוי בבעלות הנתבעת 1 מחודש 9/2012 ועד לחודש 7/2014. בחודש 7/2014 יצאה לחופשת שמירת הריון לאחריה, בחודש 10/2014, ילדה ושהתה בחופשת לידה עד לחודש 1/2015.
ב. בחודש 2/2015 התגלה שבר בעצם הזנב של התובעת אשר נדרשה למספר ניתוחים ועל כן נעדרה מן העבודה עד לחודש 9/2015. עם שובה לעבודה ב 9/2015 הקטינה את משרתה בסטודיו המנוהל על ידי הנתבעת 1 וזאת למשך שנה.
ג. התובעת עבדה אצל הנתבעת 1 מעם שובה מחופשת המחלה ועד לחודש 3/2017 עת פוטרה על ידי הנתבעת 3.
ד. ביום 18.5.2016 הקימה הנתבעת 2, תאגיד שמטרתו ניהול סניף של בית הספר למחול, ברמת אביב. התאגיד הוקם על ידי התובעת והנתבעת 3, כאמור בהסכם המייסדים. בחודש מרץ 2017 פורקה השותפות בין השתיים ונחתם הסכם המסדיר את מכירת מניות התובעת לנתבעת 3.

3. תמצית טענות התובעת בכתב התביעה
א. לטענת התובעת עבדה החל מ 9/2016 בשני הסניפים (אצל הנתבעת 1 ואצל הנתבעת 2).
ב. הנתבעת 2 שילמה לתובעת משכורת החל מחודש מאי 2017, כעולה מתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה. במהלך חודשים אלה נכנסה התובעת להריון. בחודש אוגוסט 2017 פוטרה התובעת מעבודתה בנתבעת 2 על ידי הנתבעת 3.
ג. התובעת ביקשה כי בית הדין יורה על הרמת מסך ההתאגדות ויחייב את הנתבעת 3 בחובותיהן של הנתבעות 2-1. את תביעתה הכספית חילקה התובעת לשנים:
בגין התקופה החל מחודש 9/2012 עד 2/2017 עת עבדה אצל הנתבעת 1.
ובגין התקופה 9/2016 עד 6/2018 בגין עבודתה אצל הנתבעת 2, כאשר אף שעבודתה בפועל הופסקה קודם לכן היות והתובעת היתה בהריון אזי, לטענתה, לא יכלו הנתבעות 3-2 לפטרה טרם תום חופשת הלידה והתקופה המוגנת.

4. תמצית טענות הנתבעות בכתב ההגנה
א. התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת 1 בפעם הראשונה לאחר שניצלה את כל ימי המחלה ולא שבה לעבוד, בחודש פברואר 2015, ושבה לעבודה בחודש 9/2015 ועבדה אצל הנתבעת 1 עד לחודש 2/2015 עת נסגר בית הספר למחול.
ב. התובעת החלה עבודתה בנתבעת 2 בחודש מאי 2017 וסיימה בחודש אוגוסט 2017 עת התפטרה.
ג. הנתבעות טענו כי יש לדחות על הסף את טענות התובעת להרמת מסך ההתאגדות ואף כל טענה שעניינה הסכם המייסדים שנחתם בין הצדדים להקמת הנתבעת 2.
ג. התובעת לא היתה עובדת הנתבעת 2 עד לחודש מאי 2017 כאשר מערכת היחסים ששררה בין הצדדים קודם למועד זה היתה יחסי שותפות כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בהסכם המייסדים.
ד. נודע לנתבעות על הריונה של התובעת בחודש אוגוסט 2017 מפרסום בפייסבוק שפרסמה התובעת עוד בטרם הודיעה לנתבעת 2 ו/או 3 באופן ישיר ומשלמדה הנתבעת 2 כי התובעת לא תוכל ללמד בשנת הלימודים הבאה, שעתידה היתה להתחיל בספטמבר 2017, במלואה, ועל מנת לא להדרש להחלפת מורה למחול באמצע השנה, לא שיבצה את התובעת לשיעורים.
עם זאת לטענת הנתבעות הוצעו לתובעת חלופות אחרות על מנת שלא תפגע הכנסתה ואף שמדובר היה ב-4 שעות שבועיות בסך הכל, אלא שהתובעת העדיפה להתפטר בעודה בהריון.
ה. ביחס לחודשים 2/2015-9/2015 טענו הנתבעות, כי אף אם יתברר כי היה עליהן לשלם לתובעת תשלומים כלשהן, יש לראות בתקופה זו כחל"ת ו/או להפחית מכל סכום לו תהיה התובעת זכאית את הכספים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי או מוסדות אחרים בישראל ובצרפת.

בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים
5. לאחר ישיבת קדם המשפט הגישה התובעת דו"ח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי. בעקבות הגשתו עמדו הנתבעות על קבלת צו לצדדים שלישיים המורה להם להמציא את המסמכים הבאים:
א. מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי –
כל טופס תביעה ו/או דרישה להכרה ו/או קצבה ו/או גמלה לתקופה שבין 2/2015 עד 31/12/2017.
כל החלטה ו/או תשובה שהתקבלה בעניינה של התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בתקופה הנזכרת.
אישורים על תשלום דמי לידה, קצבה, דמי אבטלה או כספים ששולמו לתובעת בתקופה הנזכרת.

ב. מסמכים ממנורה חברה לביטוח ו/או מיטבית עתודות –
כל תביעה לקבלת קצבה ו/או גמלה ו/או פיצוי ו/או כספי ביטוח שהגישה התובע לחברת הביטוח מיום 1.2.2015.
כל תשובה, החלטה שהתקבלה בעניינה של התובעת מחברת הביטוח בקשר עם תביעות כאמור .
אישור על תשלום קצבה ו/או גמלה ו/או פיצוי ו/או כספים אחרים ששולמו לה מחברת הביטוח לתקופה 2/2015-31/12/2017.
ג. ממשרד הפנים –
דו"ח כניסות ויציאות של התובעת מישראל בין 2/2015-31/12/2017 .
ד. מסמכים מאגודת ספורט בני הרצליה –
דו"ח שעות ו/או דו"חות נוכחות של התובעת בגין הקורסים הקבועים שלה לתקופה 10/2014-4/2015, 9/2015-3/2016.

6. טענות התובעת
א. לא זו בלבד שהנתבעות אינן ממלאות אחר החלטת בית הדין (שניתנה במסגרת קדם המשפט – ש.א) להמציא לתובעת את דו"חות הנוכחות שלה לכל תקופת ההעסקה הן אף עומדות על קבלת דו"חות נוכחות ממעסיקה אחרת בשורותיה עבדה התובעת, בני הרצליה אגודת ספורט. לטענת התובעת , הנתבעות ידעו כי היא עובדת במקביל לעבודתה אצל הנתבעות במקומות אחרים לצורך השלמת משרתה ו לא הוטלה עליה כל מגבלה חוזית או אחרת לעבוד במקומות עבודה אחרים במקביל.
ב. התובעת ציינה כי קיבלה פנסיית נכות חלקית עקב פגיעתה הקשה בעצם הזנב וזאת לתקופות מסוימות לאחר הפציעה וכי אין בקבלת פנסית הנכות כדי לאיין את חובתן של הנתבעות לשלם לה זכויות סוציאליות ועל כן כל דרישתן של הנתבעות בעניין זה הוא דיג אסור של מסמכים.
ג. הנתבעות כלל לא יודעות להצדיק את המסמכים אותן הן מבקשות לקבל מהגופים שונים ובכלל זה ממשרד הפנים וכי לא לשם כך נועד הליך גילוי המסמכים. עוד נטען, כי טענת הנתבעות כי דו"ח הכניסות והיציאות נדרש להן היות והתובעת שהתה החו"ל לעיתים קרובות, מהווה הרחבת חזית.
ד. אין מקום לחייב גופים כגון קופות הגמל לחשוף מידע אודות חייו האישיים של המבוטח/העמית לרבות מצבו הבריאותי והגופני וכי יש במידע המבוקש כדי פגיעה בפרטיות התובעת.

7. טענות הנתבעות במסגרת התשובה לתגובת התובעת
א. הנתבעות לא ידעו כי התובעת מועסקת במקביל לעבודתה אצלן במקומות עבודה נוספים וכי למדו על כך מדו"ח המעסיקים שהוגש על ידי התובעת לאחר ישיבת קדם המשפט.
ב. מאחר שהתובעת תבעה תשלום בגין ימי מחלה לתקופה שבין 2/2015-8/2015 ומשנדמה כי בתקופה זו קיבלה גמלת נכות או פיצוי בגין אבדן כושר עבודה ממנורה מבטחים פנסיה בע"מ וממיטבית עתודות קרן פנסיה, יש בקבלת מידע מגופים אלה כדי לשפוך אור על טענת התובעת כי נדרשה להפסיק לעבוד באופן מיידי בחודש 2/2015. זאת ועוד, לאחר קבלת המסמכים ניתן יהיה לדעת האם התובעת הוכרה כנכה חלקית או מלאה והאם היתה כשירה להמשיך ולבצע את עבודתה כמורה לריקוד.
ג. בהתאם לסעיף 11 לחוק דמי מחלה עובד אינו זכאי לדמי מחלה מקום בו הוא מקבל פיצוי מכח פקודת הנזיקין או מוכר כמי שזכאי לגימלת נכות עקב תאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי ועל כן קיימת חשיבות לסיווג התשלומים ששולמו לתובעת על ידי קופות הגמל והמוסד לביטוח לאומי.
ד. באשר לדוח הכניסות והיציאות שהתבקש ממשרד הפנים טוענות הנתבעות, כי היות והתובעת תבעה דמי מחלה ופדיון חופשה מן הראוי שמועדי שהותה בחו"ל יתבררו במדויק.
ה. באשר למידע שהתבקש מאגודת הספורט בני הרצליה טוענות הנתבעות, כי בתקופה בה טענה התובעת שאינה יכולה לעבוד, בין 2/2015-8/2015 עבדה, כך עולה מדו"ח המעסיקים, באגודת בני הרצליה: מחודש 1/2015 עד 4/2015 (כולל) ואף בתקופה מאוחרת יותר (9/2015-7/2016) ועל מנת להצליב את שעות העבודה של התובעת באגודת הספורט עם שעות עבודתה אצל הנתבעות יש להורות לאגודת הספורט להמציא את המידע המבוקש.

8. טענות התובעת במענה לתשובת הנתבעות
א. התובעת הלינה שהנתבעות לא העבירו לעיונה את "כל סידורי העבודה היומיים/שבועיים/חודשיים של התובעת בסטודיו באבן גבירול ובסטודיו ברמת אביב (אצל הנתבעת 2 והנתבעת 1 בהתאמה) חרף החלטת בית הדין בקדם המשפט.
ב. הנתבעות לא צורפו סידורי העבודה/רשימת השיעורים של התובעת לתקופה בה שימשה כעובדת במקביל להיותה בעלת מניות בנתבעת 2, כלומר: מחודש 9/2016 ועד מאי 2017, לא צורפו שעות העבודה הקבועות של התובעת בסטודיו לשנת 2012 ועוד.
ג. הנתבעות טענו כי הן עדיין מחפשות אחר הסכם העבודה/הודעה על תנאי העסקה של התובעת ועל בית הדין להורות להן להצהיר כי מסמכים אלה אינם מצויים בידיהם.
ד. באשר לבקשת הנתבעות כי ההחלטה בענין מסמכים הנוגעים לשיבוצה של התובעת לעבודה/שעות עבודתה תנתן לאחר ההחלטה בענין דחיית/מחיקת על הסף, עמדה התובעת על כך שבית הדין יורה לנתבעות להמציא את כל המסמכים ללא תלות בהחלטה זו או אחרת.

מסגרת נורמטיבית
9. בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם על פי תקנה 46 (א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב 1991.
הפסיקה קבעה כי השיקול המרכזי במתן צו גילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילויים כדי לסייע לדיון יעיל, או לחסוך בהוצאות (ע"ע 494/06 מדינת ישראל – נציגות המים נ' אבנצ'יק , ניתן ביום 28.3.07). מדיניותם של בתי הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, תוך שמירה על איזון האינטרסים בין הצדדים.

10. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. לאמור: כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ , ניתן ביום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר , ניתן ביום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.09.2010).

11. אשר לדעתי יאמר, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שלגילויים עותרות הנתבעות שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל. ואפרט טעמי לכך להלן.
12. תחילה אציין כי טרם ישיבת קדם המשפט הגישו הצדדים בקשות לגילוי מסמכים אשר באו על פתרונן במסגרת הדיון המוקדם. במסגרת זו הוחלט כי על הנתבעות להמציא לתובעת את רישומי מערכת השעות של התובעת בנתבעת 2 וככל שאלה אינם מצויים בידה תפרט זאת במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה. כמו כן חויבו הנתבעות להמציא לתובעת את מערכת השעות של התובעת לאורך כל תקופת העסקתה כמדריכת ילדים. הבקשות שתידונה במסגרת החלטה זו הוגשו/השלמתן נעשתה לאחר ישיבת קדם המשפט.
13. כאמור שוכנעתי כי המסמכים על קבלתם עומדות הנתבעות מקופות הגמל ומן המוסד לביטוח לאומי רלוונט יים לתובענה זו ויהיה במסמכים אלה כדי לסייע לבית הדין בחקר האמת. אמנם, דרך המלך היא כי גילוי המסמכים מתנהל בין הצדדים להליך. הא ותו לא. ואולם, ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג (פ"ד ס (3) 264, (2005)) הת ייחס כב' השופט גרוניס, כתוארו דאז, לסוגיה זו. וכך קבע:
"חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט (P. Matthews, H.M. Malek Disclosure, at pp. 108-109 (להלן – Disclosure [15])). במסגרת הליך גילוי המסמכים נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו…
במסגרת צו לגילוי מסמכים אין לחייב בעל דין להפיק או לייצר מסמכים. עם זאת ייתכן שכאשר הפקת המסמכים טעונה השקעה של משאבים מעטים, יצווה בית המשפט על בעל דין להפיקם"

14. הנתבעות אינן מבקשות כי התובעת תפיק עבורן מסמכים אשר אינם מצויים תחת ידה אלא כי ינתן צו לצדדים שלישיים אשר ימציאו מסמכים העומדים, כך לשיטתן, במוקד המחלוקת ויהיה בהם כדי לשפוך אור על טענות התובעת.

צודקות הנתבעות בטענתן, כי ככל שיתברר שהתובעת קיבלה קצבת נכות בגין תאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי אזי יהיה מקום לקבוע כי אינה זכאית לדמי מחלה בגין התקופה בה שהתה בחופשת מחלה (2/2015-8/2015) לאור הוראת חוק דמי מחלה.

15. יתרה מכך, אף אם יתברר, כי לא מדובר בתאונת עבודה אלא בנכות כללית ומכאן שקמה לתובעת זכות לניצול ימי מחלה בתקופה הנטענת, ככל שעמדו לרשותה ימי מחלה צבורים, יש מקום לבחון את טענת הנתבעות כי מכל סכום אותו תחויבנה לשלם לתובעת יש לקזז תשלומים ששולמו לה ממקורות אחרים ובכלל זה גמלאות נכות שקיבלה מקופות הגמל השונות בהן היתה מבוטחת.

16. ודוק. על מנת שניתן יהיה לעמוד על מהות התשלומים ששולמו לתובעת מקופות הגמל יש להורות לקופות הגמל להמציא את המסמכים שהגישה התובעת כמו גם את התביעות לקבלת גמלת נכות מלאה או חלקית שהוגשה על ידה לכל אחת מקופות הגמל. אין ספק כי מסמכים אלה יש בהם כדי להשליך על טענת התובעת כי כלל לא מסוגלת היתה לעבוד בתקופה זו ועל כן זכאית לדמי מחלה.

17. בהקשר זה אציין, כי יש לדחות את טענת התובעת כי חיוב הצדדים השלישיים בהמצאת המסמכים יש בו כדי לפגוע בפרטיותה. ברע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ – מירב לוין (2009) קבע בית המשפט העליון:
"ככלל, נקבע כי תובע אינו יכול להישמע בטענה לפיה זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף לפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לביסוס הגנתו, היינו, כי אין לקבל ככלל את השימוש בטענת הפרטיות כ"חרב". כל זאת בכפוף כמובן עדיין למבחן של רלוונטיות (ראו ענין אפרופים הנ"ל). יחד עם זאת, בענין צדדים זרים ניתן לראות בפסיקה גישה מצמצת יותר".

18. המסקנה מן הדברים שהובאו לעיל הינה, כי התובעת אינה יכולה להסתתר מאחורי הטענה כי עומדת לה הזכות לפרטיות, משהודתה כי בתקופה הנטענת בה שהתה בחופשת מחלה שולמו לה גמלאות וקיצבאות עקב הפגיעה הפיזית ממנה סבלה ולאור תעודות המחלה שהמציאה לפיהן נבצר ממנה לעבוד בתקופה זו.

19. הדברים נכונים מכח קל וחומר מקום בו בחלק מן התקופה עבדה התובעת באגודת ספורט בני הרצליה ומשהדברים מעלים תהייה שיש לה השלכה ורלוונטיות לקביעות בענין סיווגה של תקופה זו בה נעדרה התובעת והזכויות הנתבעות על ידה בגינה, יש להורות לקופות הגמל להמציא את המסמכים המבוקשים.

20. עם זאת, לא מצאתי להורות לאגודת ספורט בני הרצליה להמציא לעיונן של הנתבעות את פרוט שעות העבודה ו/או דו"חות הנוכחות של התובעת משמסמכים אלה אינם רלוונטים להוכחת המבוקש על ידי הנתבעות.

על התובעת מוטל הנטל להסביר כיצד מתיישבת עבודתה/רישומה כמי שמקבלת שכר עבודה מאגודת בני הרצליה בחלק מן התקופה בה שולמו לה תשלומים בגין אי כושר עבודה עם הטענה כי שהתה בחופשת מחלה בגינה היא זכאית לדמי מחלה.

21. גם אם יתברר שקופות הגמל הכירו בתובעת כנכה חלקית והיא יכולה היתה להמשיך בעבודתה בצורה חלקית, אך מטעמיה בחרה שלא להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת 1 בתקופה זו, הרי שאין לבחירתה לעבוד אצל מעסיק אחר כל השלכה על הנתבעות שעה שהתובעת אינה מכחישה שבתקופה הרלוונטית – 2/2015-8/2015 (כולל) לא עבדה אצל הנתבעת 1.

22. לפיכך ניתן בזה צו למוסד לביטוח לאומי אשר ימציא לב"כ הנתבעות מסמכים כדלקמן:
א. כל טופס תביעה ו/או דרישה להכרה ו/או קצבה ו/או גמלה לתקופה שבין 2/2015 עד 31/12/2017.
ב. כל החלטה ו/או תשובה שהתקבלה בעניינה של התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בתקופה הנזכרת.
ג. אישורים על תשלום דמי לידה, קצבה, דמי אבטלה או כספים ששולמו לתובעת בתקופה הנזכרת.

23. ניתן בזה צו למנורה מבטחים פנסיה בע"מ ולמיטבית עתודות קרן פנסיה להמציא לב"כ הנתבעות את המסמכים שלהלן:
א. כל תביעה לקבלת קצבה ו/או גמלה ו/או פיצוי ו/או כספי ביטוח שהגישה התובעת לחברת הביטוח מיום 1.2.2015.
ב. כל תשובה, החלטה שהתקבלה בעניינה של התובעת מחברת הביטוח בקשר עם תביעות כאמור .
ג. אישור על תשלום קיצבה ו/או גמלה ו/או פיצוי ו/או כספים אחרים ששולמו לה מחברת הביטוח לתקופה 2/2015-31/12/2017.

24. באשר לבקשת הנתבעות כי ינתן צו למשרד הפנים המורה לו להמציא דו"ח כניסות ויציאות של התובעת מן הארץ – הנתבעות 2-1 ניהלו את פנקס החופשה במסגרת תלוש השכר. לא מצאתי כי הנתבעות טענו בכתב ההגנה, כי רישומים אלה שנערכו על ידן אינם מדויקים. נהפוך הוא. בכתב ההגנה נטען שהתובעת קיבלה את כל ימי החופשה המגיעים לה. לא נכתב ולא נרמז שניצלה יותר ימי חופשה מכפי דווח עליהם. לפיכך, הבקשה נדחית.

25. סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת כמפורט לעיל .
הנתבעות תגשנה לחתימתי נוסח של צו המופנה אל קופות הגמל והמוסד לביטוח לאומי וזאת בתוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהן.
על כל מסמך ו/או מידע רפואי שיועבר לידי הנתבעות חלה חובת סודיות .

בקשות לסילוק התביעה על הסף
26. תמצית טענות הנתבעות
א. יש להורות על סילוק על הסף של התביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעות לת קופה מיום 1/9/2016 עד 30/3/2017, תקופה בה שימשה התובעת בכבעלת מניות ודירקטורית בנתבעת 2 ולחלופין ביקשו הנתבעות כי בית הדין יורה על מחיקת סעיפים 23-12, 30-25 , 135-128 , סעיף 155 וכל סעיפים הנוגע במישרין ו/או בעקיפין להסכם המייסדים ולתקופה בה היתה התובעת בעלת מניות ודירקטורית בנתבעת 2 מאחר שאלה אינם מצויים בסמכותו של בית הדין לעבודה.
ב. בנוסף, ביקשו הנתבעות כי לסלק את תביעת התובעת כנגד הנתבעת 3 בהעדר סמכות ענינית לדון בהתקשרות העסקית בין השתיים.
ג. עוד ביקשו הנתבעות, כי בית הדין יאריך את המועד להמצאת המסמכים שהתבקשו בגין התקופה בה עמד הסכם המייסדים, מסמכים שלא הוגשו כיוון שסברו שהאמור בהם היה בתקופה בה ההסכם בין הצדדים עמד בתוקפו ועל כן לבית הדין אין סמכות לדון בארועים הנטענים ביחס לתקופה זו.

27. תמצית תגובת התובעת
א. התובעת עמדה על כך שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין הנתבעות 3-2 מחודש 9/2016. כי עבדה ככל המדריכים/ות מדי יום ביומו אך לא שולם לה שכר חרף עבודתה המאומצת.
ב. התובעת ציינה כי מוגשת על ידה תביעה לבית משפט השלום בשל אי החזרת הלוואה הבעלים על ידי הנתבעת 3 אלא שבית משפט השלום כלל אינו מוסמך לדון בזכויות הסוציאליות ובשכר העבודה להן היא זכאית בגין עבודתה כמדריכה וכעובדת דלפק הקבלה בסטודיו ברמת אביב.
ג. התובעת הדגישה כי בגין תקופת ההקמה של הסטודיו ברמת אביב, בין 5/2016-9/2016 לא תבעה שכר עבודה. עוד צוין בתגובה, כי הסכם העברת המניות לנתבעת 3 שנערך בחודש 3/2017 אינו מונע מן התובעת לעמוד על זכויותיה הסוציאליות ואינו כולל כל התחייבות מצידה לוותר על שכר העבודה שהגיע לה.
ד. באשר להרמת מסך ההתאגדות ציינה התובעת, כי מדובר בהתנהלות לא תקינה של הנתבעת 3 אשר כללה אי תשלום שכר עבודה ופיטורי עובדת בהריון היות ו"לא משתלם" לה להעסיק את התובעת מבחינה כלכלית ו"אין טעם" להחליפה בסמוך לאחר תחילת שנת הפעילות.
ה. בשלב מקדמי זה אין מקום לסגור את הדלתות בפני התובעת שמבקשת להוכיח כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים בין החודשים 9/2016-3/2017 וכי החלטות לסילוק על הסף ניתנות במשורה.

28. תמצית תשובת הנתבעות
א. הנתבעות חזרו על בקשתן למחיקת התביעה המתייחסת לתקופה שבין 23.5.2016-30.4.2017 על הסף בשל היות התובעת בעלת 50% ממניות הנתבעת 2 ודירקטורית בה.
ב. בהסכם המייסדים נקבע כי כל החלטה שתתקבל ביחס לתשלומים או טובות הנאה צריכה להתקבל בהסכמת הנתבעת 3 והתובעת ועל כן התובעת לא רשאית היתה, באופן חד צדדי, להתקשר עם הנתבעת 2 ולקבל תשלומים או טובות הנאה ככל שהגיעו לה. זאת ועוד. התובעת, כך לעמדת הנתבעות, חתמה על טופס 101 בו ציינה כי מועד תחילת עבודתה אצל הנתבעת 2 הוא ה 1.6.2017 וכי במסגרת הסכם העברת המניות ואף לאחר פיטוריה לא טענה כי שימשה כעובדת הנתבעת 2 בזמנים הרלוונטיים.
ג. הנתבעות עמדו על סילוק התביעה נגד הנתבעת 3 לאור הפסיקה, הכלל כי חברה היא תאגיד נפרד מבעלי מניותיו ומאחר שלטענתן עובדות כתב התביעה אינן מקימות עילה להרמת מסך ולא מתוארות בו עובדות העולות כדי שימוש לרעה במסך ההתאגדות על ידי הנתבעת 3 ו/או באישיות המשפטית הנפרד של הנתבעת 2.

מסגרת נורמטיבית
29. תקנה 45 א' ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, שזו לשונה, קובעת:
"בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע באחד הנימוקים האלה:
מעשה בית דין;
חוסר סמכות;
כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".

30. מן המפורסמות הוא, שסעד של סילוק על הסף ניתן "ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי-הדין קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע (ארצי) נו/3-140 כי"ל – כימיקלים לישראל בע"מ – שור, פד"ע ל' 152, 156). עוד נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין הנזכר, כי "על מנת שכתב תביעה יימחק על הסף חייב בית-הדין להיות בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" .

31. בע"ע (ארצי) 26295-01-16 Tesfalem Tekel נ' ר.ח. חיים מיארה שווק בשר ודגים (1998) בע"מ (2017)) נקבע:
"מלשון הוראת החוק (סעיף 6 לחוק החברות – י.ז.ג) עולה, כי מסך ההתאגדות יורם באותם מקרים בהם נעשה שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, כדי להונות אדם, לקפח נושה או לחלופין, לעשות מעשה שפוגע בתכלית התאגיד, תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתו לפרוע את חובותיו. בסיפא להוראת הסעיף נקבעה דרישת מודעות מצד בעל המניות לשימוש לרעה הנעשה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. כמו כן, בבואו להרים את מסך ההתאגדות, על בית המשפט ליתן דעתו בין השאר לשאלה האם יכולה החברה לפרוע את חובותיה".

ובהמשך –
"לצד זאת, מדגישה הפסיקה במהלך השנים את כלל היסוד שבדיני החברות לפיו "חברה היא תאגיד הנפרד מבעל מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו" (דב"ע (ארצי) נג/3-205 מחמוד וגיה – גלידות הבירה, [פורסם בנבו] פד"ע כ"ז, 345; פרשת זילברשטיין; פרשת עמותת קידום הספורט). בהתאמה לכלל יסוד זה נקבע, לרבות בפסיקה מן הזמן האחרון, כי נקודת המוצא היא שיש ליתן תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. משזו נקודת המוצא, ואף שמדובר ביחסי עבודה, אין די בכך ש"עולה תמונה מדאיגה" בנוגע לאופן שבו העסיקה חברה את עובדיה כדי להביא להרמת המסך".

בקשה לסילוק התביעה נגד הנתבעת 3

32. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הניחה תשתית ראייתית לכך שהנתבעת 3 עשתה שימוש במסך ההתאגדות כדי להונות או לקפח אותה. כל טענות התובעת כלפי הנתבעת 3 בכתב התביעה מתמצות בטענות להתנהגות חריגה של הנתבעת 3 כלפי התובעת, אחריות קפידה של מנהל בתאגיד לעבירות שבוצעו כלפי עובדי התאגיד לפי סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, יחסי הקרבה בין מעסיק לעובדיו והגדרת העבודה כנושה מיוחד על פי הפסיקה.
אין די בטענות אלה שהועלו על ידי התובעת בכתב התביעה כדי להקים עילה להרמת מסך. אף אם הנתבעת 3 פיטרה את התובעת, כטענתה, בעת היותה בהריון, אין בכך כדי להוות עילה להרמת מסך. אזכיר בהקשר זה, ד"ר חביב-סגל כותבת בספרה דיני חברות (הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2007) כי " כאשר פועל האורגן בשם החברה, ויוצר התחייבות בשמה, הרי שברוב רובם של המקרים, החברה היא שתהיה אחראית לביצועה של אותה התחייבות, בעוד שהאורגן הפועל בשמה של החברה יהא חופשי מאחריות אישית. כך, למשל, כאשר יוצר האורגן חוזים בשמה של החברה, הרי שהחברה היא שתהיה כפופה לאחריות החוזית, בעוד שברוב רובם של המקרים, יהא האורגן פטור מכל אחריות אישית לביצוע החוזה" (שם, בעמ' 108-107)

33. לא מצאתי כי נכון וצודק כלשון סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ה-1995 להרים את מסך ההתאגדות, והתובעת אף לא טענה, כי הנתבעות 2-1 נוהלו באופן שיש בו משום לקיחת סיכון בלתי סביר.

34. זאת ועוד. בפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף (בתוארו דאז) נקבע:
"מבחינה משפטית, בעל שליטה בקבוצת חברות אינו נושא באחריות אישית לחובות של התאגידים המרכיבים את הקבוצה, וחברה-אם אינה נושאת באחריות להתחייבויות של חברה-בת. עניין זה ידוע לכל. העובדה שמבחינה חברתית, ערכית או מוסרית יתכן שיש ציפייה כי בעלי השליטה 'יעמדו מאחורי החברה' אינה מולידה חובה משפטית לעשות כן".
(תא (מרכז) 7707-07-10 חד מוליכי תבל בע"מ נ' הארגז תעשיות בע" מ [פורסם בנבו] (2013))

מכאן, שאין די בציפיתה של התובעת כי הנתבעת 3 – שהקימה ויזמה, כך לטענת התובעת המוכחשת על ידי הנתבעות, את הנתבעת 2 והיתה בעליה וממקימיה של הנתבעת 1 – תשא באחריות התאגידים שבשליטתה כלפי תביעותיה הכספיות של התובעת כדי להקים חבות בדין להורות על הרמת מסך ההתאגדות.

35. סיכומו של דבר , התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.

סילוק על הסף של תביעת התובעת לתקופה 9/2016-5/2017
36. לאחר ששקלתי את טענות התצדדים לא מצאתי מקום להורות, בשלב מקדמי זה על סילוק תביעת התובעת המתייחסת לתקופה בה שימשה כבעלת מניות ודירקטורית בנתבעת 2.

37. בבג"ץ 1583/94 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה (פ"ד מט(3) 469, 470 ) נקבע:
"השאלה אם נושא תפקיד מכוח חוק אף הוא מבוטח אינה יכולה למצוא את פתרונה בסעיף 156. נושא תפקיד כזה יש לבדוק את מעמדו ולקבוע אם מעמד זה מקנה לו זכות כמבוטח בענף זה או אחר. בעניין ביטוח אבטלה נקבע תנאי ראשון לכשירות, והוא היות האדם "עובד".

משמע, אף אם בהסכם המייסדים לא נקבע ברחל ביתך הקטנה כי התובעת לא תהיה זכאית לשכר עבודה אין בכך כדי לייתר את הבירור העובדתי בשאלת קיומם או העדרם של יחסי העבודה בתקופה הנטענת. כשם שנושא תפקיד יכול ולא יוגדר כ"עובד" לצרכים מסוימים ויחשב כ"עובד" לצורך חוקים אחרים כך אף בעניננו יש לבחון את מהות ההתקשרות לגופה טרם תתקבל הכרעה בשאלת סילוקה על הסף של תביעת התובעת לתקופה בה שימשה כבעלת מניות בנתבעת 2 (ר' למשל ברע (ארצי) 64731-05-16 מת"ש – מרכזי תעסוקה שיקומיים בעמ נ' חיים זר (2016)).

38. מאחר שסמכות בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 משתרעת גם על השאלה בדבר עצם קיומם של יחסי עובד ומעסיק, יש מקום ליתן לתובעת את יומה ולאפשר לה להוכיח טענתה, כי במקביל להיותה בעלת מניות ודירקטורית בנתבעת 2 עבדה ככל העובדים/ות ועל כן זכאית היתה לשכר.

39. גילוי מסמכים – בקשת התובעת
לאור קביעתי, כי אין לסלק על הסף את תביעת התובעת הנוגעת לתקופה בה שימשה בעלת מניות בנתבעת 2, על הנתבעות להמציא לתובעת את מלוא דו"חות הנוכחות ו/או רישומי שעות העבודה עליהם הוריתי בדיון המוקדם. הנתבעות יפעלו כאמור עד ליום 13.9.18.

40. סוף דבר
א. הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת כמפורט בסעיפים 22-23 לעיל.
ב. התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.
ג. התובעת תישא בשכ"ט ב"כ הנתבעות בסך 4,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
ד. צו לתצהירים וזימון לדיון הוכחות ישלחו בנפרד.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ח, (31 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.