בחודש האחרון עלה נושא זכיינות בתי הקפה לכותרות. שוב מדובר היה בסכסוכים משפטיים שעירבו שלוש רשתות ידועת של בתי קפה. Coffee Bean, קפה ג'ו ורשת קפה קפה.
מדיווח בעיתונות עולה כי, הסכסוך ברשת Coffee Bean נבע בין היתר מהפרת סעיפים רבים בהסכם הזכיינות על ידי הזכיין וביניהם,פתיחת סניפים חדשים בלי לקבל אישור הרשת, מתן זכיינויות משנה, ללא אישור, פתיחת סניפים של רשתות אחרות בתוך הסניף עצמו (דבר הפוגע קשות במוניטין ובמותג Coffee Bean), אי עמידה ביעדי הרכישה של הטובין וכן אי תשלום דמי הזיכיון המגיע למאות אלפי דולרים.
לגבי רשת "קפה ג'ו", דווח בעיתונות, כי בית המשפט השלום בתל אביב הוציא צו מניעה נגד זכיין רשת "קפה ג'ו" שביקש להתנתק מהרשת ולהעביר את 5 הסניפים שהוא מפעיל לרשת מתחרה, רשת "קפה קפה" וזאת בניגוד להסכם הזכיינות. לדברי בעל הרשת , כפי שצוטט בעיתונות, בהסכם נקבע כי הסניפים יופעלו לתקופה של לא פחות מ-5 שנים וכי במקרה שהזכיין יבקש להעביר זכויותיו במקום או לסיים הפעלתם, לרשת תהיה זכות ראשונים על המשך הפעילות בהם.
העברת הזיכיון על ידי הזכיין לצד ג' כפופה לאישור הרשת בכתב סכסוכים משפטיים אלו מעלים שוב על סדר היום את העובדה כי הפעלת מותג בדרך של זכיינות אינה פשוטה ואינה מתאימה לכל אחד. במקרה של מתן זכיונות למותגים בינלאומיים כמו למשל במקרה של Coffee Bean הפעלת המותג היא בעייתית אף יותר וזאת קודם כל מטעמים מסחריים. לא תמיד מה שטעים בארצות המוצא של המותגים מתאים גם לטעם של האוכלוסיה המקומית. ויש לכך גם דוגמאות קודמות כמו כשלונן של רשתות Starbucks ו-Duncan Donats שטעם המוצרים שמכרו לא התאים לטעם הישראלי וגרם לסגירתם.
מעבר לכך, פיקוח על ביצוע הסכם זכיינות הוא מאוד בעייתי ולא תמיד יש למזכה האפשרות ו/או היכולת ו/או הרצון לפקח על ביצועו. כאשר המזכה נמצא גאוגרפית בארץ רחוקה מהזכיין הדבר קשה שבעתיים. במקרה של Coffee Bean חוסר הפיקוח של המזכה אפשר, ככל הנראה, לזכיין הישראלי להפר את הסכם הזכיינות בנקודות שהוזכרו לעיל וככל הנראה מדובר על תקופה ארוכה ולא על הפרה נקודתית.
המקרים האחרונים מעלים לדיון את דרך בחירת הזכיינים על ידי המזכה, כיצד הוא בוחר את הזכיינים וכיצד הוא יכול לפקח עליהם על מנת לשמור על השם הטוב והמוניטין של המותג. לגבי Coffee Bean – מדובר ברשת בתי קפה אמריקאית מכובדת וותיקה שהוקמה בשנת 1963. הרשת מעניקה זכיינויות בארצות רבות בעולם ובכלל זה העניקה זיכיון בישראל בשנת 2000.
לפני כשנתיים הועבר הזיכיון לחברה ישראלית אחרת. כפי שעולה מאתר הרשת, תהליך קבלת הזיכיון מהרשת אינו פשוט וכולל מספר שלבים כולל בדיקה מאוד מקיפה של הזכיין, לרבות ניסיונו וחוזקו הפיננסי וכן בדיקת אתר/י בית קפה המוצע. לכן, לא ברור מה קרה ומדוע נתנה הרשת למצב להדרדר כל כך באופן שהיא שוקלת את סגירתו (הסופית או הזמנית) בישראל.
חלק מכך נובע, ללא ספק, מהעובדה שהרשת התעלמה מאורות האזהרה שנדלקו כמו אי תשלום דמי הזכיינות במועד (כפי שדווח בעתונות). גם לגבי "קפה ג'ו" דווח בעיתונות, כי הרשת לא ידעה על כוונת הזכיין להעביר את הסניפים לרשת המתחרה אלא מדווחים בעיתונות.
הלקח שיש ללמוד ממקרים אלו הינו כפול, קודם כל ברמת בחירת הזכיין, על המזכה לעשות בדיקות כלכליות מקיפות יותר לזכיינים ולדאוג לכך שיהיה להם בסיס כלכלי רחב וכן מומחיות בתחום המותג. כמו כן רצוי לקבל בטחונות כספיים סבירים באופן שיאפשר למזכה להפעיל את הסניף או הסניפים לתקופת ביניים במקרה שהזכיין מסתבך או נקלע לקשיים פיננסיים וזאת עד למציאת זכיין חלופי (או המשך תפעול על ידי הרשת, לפי הענין) ושנית יש לדאוג לפיקוח הדוק יותר על ביצוע הסכם הזכיינות באמצעות משלוח של מפקחים לבצע ביקורות אצל הזכיין, אחת לתקופה, על מנת לבדוק את ביצוע הוראות ונוהלי הרשת בשטח וכן לבדוק את ספרי הנהלת החשבונות של הזכיין לרבות פגישה עם רואה החשבון שלו.
בנוסף, יש להקפיד שהזכיין יעמוד בהתחייבויות הכספיות והתחייבויות רכישת הטובין מהמזכה באופן דווקני. אי עמידה באלו האחרונים מהווה אור אדום ראשון לכך שיש לזכיין בעיות כספיות שאין להתעלם מהן.
אין כל ספק כי ביצוע האמור לעיל באופן קפדני יקטין את הפרות ההסכמים ולכל הפחות יאפשר למזכה לזהות במועד כי קיימת בעיה אצל הזכיין וכי יש למצוא פתרון קודם לקריסתו ו/או להפרת ההסכם על ידו, באופן שיקטין את הנזקים למוניטין של המזכה ולשמו הטוב.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
* המידע הכלול במאמר הינו מידע אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפט פרטני. כל המסתמך על האמור לעיל מבלי לקבל יעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד.