קילומטרים רבים של חוזים כתבתי מאז שקיבלתי את רישיון עריכת הדין. בחוזים רבים מקובל להכניס סעיף של פיצויי מוסכם, לגבי הפרות של החוזה. דוגמאות שכיחות לסעיפים של פיצוי מוסכם, ניתן למצוא בחוזי שכירות, שם נקבע פיצוי מוסכם יומי בד"כ עבור כל יום של איחור בפינוי.
הבסיס לקביעת פיצוי מוסכם בחוזה, נקבע בסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) כך:
15(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן-פיצויים מוסכמים) יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לראות מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה".
בפסק דין שניתן בימים אלו, בבית משפט השלום בפתח תקוה, כב' הש' עדנה יוסף קוזין, קיבלנו אישור לחשיבות קביעת פיצוי מוסכם בחוזה. מדובר היה בחוזה שכירות של דירת קוטג' בעיר שוהם שבעלת הבית השכירה אותו לשוכרים, משפחה בת כמה נפשות. השוכרים, החליטו לעשות דין לעצמם ולהשאר במושכר ולא לפנות אותו, לאחר תום חוזה השכירות, למרות שלא הוארך, למרות משא ומתן שניהלו עם המשכירה, בין היתר להעלאת דמי השכירות מסכום של 5,500 ₪ (שהיה סכום הסטורי ששילמו בשל כך שהתחייבו, בין היתר לשאת בעלות השיפוצים והתיקונים של המושכר), לסכום של 8000 ₪ (שהיה קרוב לדמי השכירות הראליים).
בפסק הדין, קיבל בית המשפט, את תביעה הלקוחה, לתשלום פיצויים מוסכמים, למלוא שנת ההפרה ופסק לזכותה פיצוי מוסכם, על כל יום של איחור בפינוי שנגרם לה בסך של 400 ₪ לכל יום איחור. (סה"כ 146,000 ₪).
בין היתר, קבע בית משפט, כי :"למעשה הנתבעים כפו על התובעת, בניגוד להסכם השכירות, מצב בו התובעת אינה יכולה לקבל את קניינה בחזרה לחזקתה לעשות בו כרצונה במשך תקופה ממושכת של שנה. אין מקום בנסיבות אלו להפחתת הפיצוי המוסכם על מנת שלא לעודד מצב שבו למפר החוזה יהי כדאי מבחינה כלכלית להפר את החוזה ולהפר את העיקרון לפיו "חוזים יש לקיים"
בית המשפט התבסס בהחלטתו על פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן לפני כשנה בע"א 8506/13 ו-8535/13 זאבי תקשורת ואח' נ' בנק הפועלים ואח' וערעור שכנגד (פורסם בנבו 23.8.15) ובו סקר השופט דנציגר את הכללים בדבר מידת התערבותו של בית משפט בסעיף פיצויים מוסכמים שנקבע בחוזה. ואלה הם עיקרי הכללים:
א. נקודת המוצא הינה כי הסכמת הצדדים לכלול בחוזה ביניהם סעיף פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק הינה הסכמה לגיטימית ותקפה מבחינת דיני החוזים. סעיף פיצויים מוסכמים מגשים מספר תכליות : הוא משקף את אומד דעת הצדדים במועד כריתת החוזה בדבר הפיצוי שיגיע להם בגין הפרתו; הוא יוצר ודאות יחסית לגבי תוצאותיה של הפרת החוזה; הוא חוסך משני הצדדים לחוזה את הוצאות ההתדיינות המשפטית; והוא יוצר תמריץ לשני הצדדים לקיים את החוזה.
לפיכך נקבע לא אחת בפסיקה כי בתי המשפט ייטו לכבד את רצון הצדדים ולהורות ככלל על אכיפתה של תניית פיצויים מוסכמים ככתבה וכלשונה.
ב. נקודה נוספת שראוי לשים עליה דגש כבר בשלב זה הינה כי סעיף 15 (א) לחוק קובע במפורש כי הפיצויים המוסכמים ייפסקו בהתאם למה שסיכמו הצדדים מראש וללא הוכחת נזק. לפיכך נקבע בפסיקה כי הנפגע לא נדרש להוכיח שנגרם לו נזק בשיעור העולה בקנה אחד עם סעיף הפיצויים המוסכמים ויתרה מכך, הוא אף לא נדרש להוכי כי נגרם לו נזק כלשהו, זאת ועוד, הפיצוי המוסכם ייפסק (כל עוד הוא מקיים יחס סביר לנזק שניתן לצפותו במועד כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה, כפי שיוסבר להלן) אף אם יוכיח המפר כי הנזק שנגרם בפועל היה נמוך ממנו, ואף אם בפועל יוכיח כי לא נגרם בפועל נזק כלל.
ג. לצד הכלל האמור לעיל קובע חלקו השני של סעיף 15 (א) לחוק כי לבית המשפט ישנה סמכות להפחית פיצויים מוסכמים שהצדדים הסכימו עליהם מראש בחוזה ביניהם, אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. בפסיקה הודגש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות להפחית פיצוי מוסכום רק במקרים חריגים וכי הפחתה כזו הינה מצומצמת ונדירה. נקבע כי על מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו עליו להשתכנע בשלב ראשון כי לא מתקיים כל יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה ורק אם השתכנע בית המשפט בכך יעבור לשלב השני בו ישקול אם יש מקום להפחיתו. ובמילים אחרות, כל עוד מצא בית המשפט כי מתקיים יחס סביר כלשהו ולו גם דחוק, בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק הצפוי במועד הכריתה, ישאיר בית המשפט את הפיצוי המוסכם על כנו ולא יפחיתו . ראוי לשים לב כי גם אם השתכנע בית המשפט כי מדובר בפיצוי שנקבע ללא כל יחס סביר כאמור לעיל, הרי שעדיין הסמכות להפחית הינה סמכות שבשיקול דעת ("רשאי") ולא סמכות חובה (ענין אהרון)…..כמו כן נקבע כי הסמכות היא להפחית את הפיצוי, אך לא לבטלו…
ד. על הצד שהפר את החוזה ושמבקש להפחית בדיעבד את הפיצוי המוסכם מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי לא מתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה. על צד זה מוטל גם הנטל להביא ראיות להוכחת טענותיו.
ה. השאלה שעליה יש להשיב לענין סבירותו של הפיצוי המוסכם הינה האם מתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שניתן היה לצפותו מראש ולא האם מתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק שנגרם בפועל. במילים אחרות, אין לטעות ולהשוות בין הפיצוי המוסכם לנזק שנגרם בפועל, כפי שמתברר בדיעבד עקב ההפרה ואין זה משנה אם הנזק שנגרם בפועל נופל מהשיעור המוסכם או אם כלל לא נגרם נזק כלשהו. השאלה אינה האם הפיצוי המוסכם גבוה או נמוך ביחס לנזק שנגרם בפועל אלא האם הפיצוי נקבע תוך יחס לסביר לנזק שניתן היה לצפותו מראש בשעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת מהפרה מהסוג שאירעה בפועל. לענין זה נקבע כי ניתן להעזר במבחן היחס שבין סכום החוזה כולו לבין הפיצוי המוסכם מראש כפי שנקבע בחוזה.
ו. כאשר בוחן בית המשפט מהו הנזק שניתן היה לצפותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה עליו להפעיל אמת מידה אובייקטיבית. בית המשפט בוחן מה היו יכולים הצדדים לצפות באופן סביר בעת כריתת החוזה, להבדיל ממה שהצדדים צפו בפועל בעת כריתת החוזה.
ז. לבסוף יש לציין כי ההפרה שבה עוסק סעיף 15(א) היא ההפרה הקונקרטית שהתרחשה על תוצאותיה. והשאלה שבית המשפט צריך להשיב עליה הנה אלו נזקים יכלו הצדדים עקרונית לצפות במועד כריתת החוזה כפועל יוצא של ההפרה הקונקרטית והאם הפיצויים המוסכמים משקפים יחס סביר לנזקים אלו."יש להעביר את ההפרה הקונקרטית על תוצאותיה בכור המבחן של הסעיף הנ"ל, היינו לקבוע אם מלכתחילה בעת כריתת החוזה, עשוי היה המפר לראות את הפיצויים המוסכמים כמשקפים לפי קנה מידה סביר כלשהו את הנזק העשוי להגרם מאותה הפרה).
בפסיקת בית המשפט התגבשו במרוצת השנים גם מספר כללים ספציפיים בדבר מידת התערבותו של בית המשפט בסעיף פיצוי מוסכם עיתי המכונה גם "פיצויי לשעורין, שנקבע בחוזה בין צדדים…. העובדה שהצדדים בחרו לקבוע בחוזה פיצוי בסכום קצוב מצטבר לכל יום, חודש או שנה של עיכוב מחזקת את המסקנה כי קביעתם היתה סבירה. קביעת פיצוי עתי הינה עדיפה מבחינה זו על קביעת פיצוי בסכום גלובלי שאינה מבחינה בין הפרה קלה לבין הפרה חמורה".
מה למדנו מזה?
- כדאי לקבוע פיצויים מוסכמים בחוזים.
- כדאי שבחוזים מתמשכים (כמו חוזה שכירות) הפיצוי המוסכם יהיה עיתי. (ויקבע לפי מספר ימים/שבועות/חודשים/ של ההפרה)
- כדאי לחלק את הפיצוי המוסכם לחלקים ולא לקבוע סכום גבוה אחד. קביעה של סכום גבוה במקרה של הפרה לא גדולה תביא להתערבותו של בית המשפט שיסבור כי מדובר בפיצוי לא סביר ויקטין את הפיצוי המוסכם.
- לבית המשפט יש סמכות להתערב ולהפחית את הפיצוי המוסכם.
- נטל ההוכחה, להוכיח כי הפיצוי המוסכם אינו סביר, חל על המפר.
- מידת התערבותו של בית המשפט ורצונו להתערב ולהפחית את הפיצוי המוסכם, אם בכלל, תלויה במידה רבה בהתקיימם של התנאים שפורטו לעיל. ככל שהפיצוי המוסכם יהיה עיתי ולא יהיה סכום פיקס גבוה וקבוע לכל הפרה, הסיכוי שהוא יתערב יהיה קטן יותר
………………..
כל הזכויות שמורות לעו"ד איריס בודנהיימר.
האמור לעיל אינו יעוץ משפטי ואינו במקום יעוץ משפטי אלא הינו בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל מבלי לקבל יעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד.